מהן בעיות קשב וריכוז, האם עצרתם פעם כדי לתהות? ובכן, הסוד הכמוס של הגדרה זו היא שמדובר בראש ובראשונה בהגדרה מודרנית לסל תופעות התנהגותיות. אם זה נשמע חריג או לא הגיוני באופן אינטואטיבי, זאת מאחר וכך הרגילו אותנו בעשורים האחרונים. אז מהי באמת הפרעת קשב וריכוז וכיצד היא קשורה לנושא הלמידה?
כיום אחוז משמעותי מהילדים במוסדות הלימוד מוגדרים על ידי המערכת כסובלים מהפרעות קשב וריכוז. אין זה מפתיע בהתחשב בכך שהמגדיר הראשון הוא בדרך כלל מוסד הלימודים. הרי מיהו הסובל מקשב וריכוז, על פי המוסד? התלמיד, זה שאינו יושב, זה שאינו מקשיב, זה שאינו מצליח ללמוד כראוי. ומי המאבחן הראשוני? המורה, אשר עבורו/ה אותו התלמיד אינו מצליח במשימותיו, מפריע או נכשל.
מהי למידה וכיצד היא קשורה לבעיות קשב וריכוז?
למידה, במובן המקובל במוסדות הלימוד, אינה תמיד באה בטבעיות לכל תלמיד. לא כל אחד יודע כיצד ללמוד. למעשה, למידה הינה יכולת אשר מתרחשת כאשר יש מודל לחיקוי; מישהו אשר מלמד אותו כיצד ללמוד ומהווה דוגמה לתהליך למידה בריא.
בית הספר בדרך כלל אינו יודע לספק תהליך שכזה באופן אישי, מאחר וכיום כיתות הלימוד עמוסות וגדושות, עם צוות חינוכי מוגבל מאוד. פעמים רבות זהו תפקידם של ההורים לספק לילד את הכישורים הנדרשים כדי להצליח ולהתמודד עם הדרישות הלימודיות השונות.
תהליכי למידה אינם עניין של מה בכך, ועל מנת ללמוד נכון יש צורך בתהליך אישי ממוקד. תחילה, כפי שכבר ציינו, מודל חיקוי או הורה מלווה משמשים להיכרות עם תהליכי הלמידה הראשונים. אך לאחר מכן, על כל תלמיד לפתח את שיטת הלמידה שלו, ויהא זה הצורה בה מתרחשת קריאת ספר, התמודדות עם תרגילים ומטלות, פתרון בעיות ועוד.
רבים מהתלמידים אשר אינם מסוגלים או עדיין לא סגלו לעצמם דרכי למידה יעילים, הם אלו אשר מקוטלגים כסובלים מבעיות קשב וריכוז. מדוע? מאחר והם לא מבינים, לא מקשיבים, לא עוקבים ולא מצליחים למעשה ללמוד בצורה מיטבית.
אין זה אומר כי הם אינם חכמים, מוכשרים או אפילו גאונים בתחומם; זה רק אומר שהם לא מצליחים ללמוד. גם אין זה אומר שיש להם בעיה של קשב (להקשיב) או בעיה של ריכוז (הסחות דעת שונות למשל), אלא דווקא עניין אחר לחלוטין – עניין הקשור באופני וכלי למידה, דבר אשר מערכת מסורבלת כמוסד חינוכי גדול אינה מסוגלת תמיד להתמודד עמו.
כמה כללי אצבע ללמידה מיטבית
1. הלמידה צריכה להתרחש בפרקי זמן קצרים - המוח מסוגל להישאר ממוקד בנושא מסוים במשך כ-20 עד 25 דקות בכל פעם. הקפידו שהילד יעשה הפסקות, ואל תתישו אותו ב"סשנים" ארוכים מדי של לימוד.
2. ודאו ששום דבר אינו מפריע או מסיח את הדעת - השתיקו את כל המכשירים והקצו ללימודים חדר נפרד ושקט.
3. התחילו עם הנושאים המאתגרים יותר - כאשר מתחילים בתהליך של למידה, המוח רענן ולא מותש מניסיונות להבין.
4. אפשרו לילד לכתוב את הדברים במילים שלו - כתיבה מאפשרת לחומר הלימודי להיחקק טוב יותר בזיכרון.
5. בקשו מהילד להסביר את מה שלמד - כך תוכלו לוודא שהחומר אכן הובן.
6. לא ללמוד בדקה ה-90 - למידה לאורך תקופה יעילה יותר מאשר "למידה מהירה" ביום האחרון שנשאר לפני מבחן.
7. הקפידו על תזונה נכונה, פעילות ושינה לילד - כל אלו הם פרמטרים חשובים המשפיעים על יכולות הלימוד.