סיפור אישי – אליאב נידם
הסיפור שלי מתחיל בגיל 11.
הייתי בכיתה ו', ולאחר חודשיים מתחילת הלימודים, היה לי יום שבו פשוט לא היה לי חשק ללמוד. קצת הפרעתי, קצת דיברתי ולאותו יום גם לא הכנתי שיעורים. המורה, שלא אשכח את שמה עד היום, אירית, אמרה לי לצאת מהכיתה כי אני מפריע למהלך השיעור.
כבר באותו יום היא התקשרה להורים שלי ואמרה שצריך לעשות משהו בנוגע אליי. צריך "לעזור" לי להיות יותר רגוע בכיתה, צריך לעזור לי להקשיב ולא להיות מוסח (מי רוצה להקשיב לשיעור מתמטיקה כשיש כדורגל בחוץ?!)
ההורים שלי שאלו מה לדעתה צריך לעשות והיא אמרה שיש מכון שבו עושים אבחונים וצריך לראות אם יש איזשהי בעיה שאותה צריך לפתור.
למחרת אמא שלי קבעה תור לנוירולוג בכיר מאוד, שאני לא יכול לומר את שמו באופן פרטי.
אני לא הבנתי מה זה המקום הזה, מי זה האיש הזה ולמה אני נמצא שם, רק בגלל שהפרעתי? או שלא הקשבתי? זה היה נראה לי אנושי ולגיטימי קצת להפריע, אני בסך הכל ילד ומן הסתם שיעור מתמטיקה פחות מעניין מכדורגל.
הדבר היחידי שידעתי זה שהפגישה הזאת עולה משהו כמו 3,000 ש"ח. וואו, בגיל 11 שלושת אלפים ש"ח היו נשמעים לי מיליון שקל.
ידעתי שהאיש הזה הוא אדם מכובד ורציני מאוד. 3000 שקל, בכל זאת.
אחרי פגישה של רבע שעה, שבה הזזתי דברים מצד לצד, ציירתי כמה דברים וקצת דיברנו - הוא קבע שיש לי "הפרעת קשב וריכוז" והדרך לעזור לי היא לתת לי תרופה שנקראת ריטלין.
באותו רגע חשבתי שיש לי מחלה מאוד רצינית ואני צריך תרופה כדי לטפל בה.
רציתי להיעלם משם, להיכנס לחדר ולא לצאת. אמא שלי אמרה לי שזה בסדר, שזה משהו שיכול להיות אצל כולם שזאת לא מחלה, זה רק משהו שמפריע לי ושהתרופה הזאת תעשה לי טוב ויהיה לי הרבה יותר קל בלימודים, באותו רגע כבר בכלל לא רציתי לשמוע על בית ספר. שנאתי את זה.
התעקשתי לא לקחת את התרופה, פחדתי ולא ידעתי מה זה יכול לעשות לי.
אמא שלי ביררה ושאלה אנשים אחרים והיא הבינה שריטלין זו בעצם תרופה פסיכאטרית שמורכבת מחומרים שהיא לא רוצה שיהיו בתוך הגוף שלי. היא החליטה לא לתת! יש!!!
היא אמרה שלא אכפת לה מהבית ספר, היא אמרה שהבריאות שלי יותר חשובה ושאנחנו נתמודד.
הבטחתי לעצמי שאני אראה לכולם שאני יכול ללמוד למרות ה"מחלה" שיש לי.
"הילדים אצלנו פשוט מתים עליו, יש משהו בחיבור הזה בין אנשי חינוך צעירים לבין ילדים"
מנכ״ל תפנית
כך עברו להם עוד 6 שנים בבית ספר, היו עליות וירידות ובסופו של דבר סיימתי עם בגרות מלאה, ממוצע של 80 פחות או יותר ללא אף כדור, אבל הקושי תמיד היה שם.
ידעתי שאני ולימודים לא יכולים להסתדר וחיכיתי לרגע שזה ייגמר.
לאחר השירות הצבאי טיילתי קצת ברחבי העולם, וכשחזרתי לארץ ראיתי שכולם הולכים ללמוד וידעתי שאני ולימודים זה לא מסתדר, יש לי את ה"מחלה" שהנוירולוג אמר שיש לי בגיל 11.
לא הצלחתי להתקדם, הרגשתי תקוע ולא ידעתי מה אני הולך לעשות, מצד אחד אני לא מסוגל ללמוד כי יש לי הפרעת קשב וריכוז, מצד שני אני חייב ללמוד כדי להתקדם בחיים, אולי אקח את הריטלין שהנוירולוג המליץ, זה הדבר היחידי שיכול להציל אותי.
אני כבר אדם בוגר ואני יכול להחליט בעצמי, אני הולך לקנות ריטלין וללמוד!
באותו שבוע, בא לבקר אותי חבר מארצות הברית והתחלנו לדבר על מה כל אחד עושה.
הוא סיפר לי שהוא לומד נדל"ן בארצות הברית ושהכל הולך ממש טוב.
כשהוא שאל אותי מה אני מתכוון ללכת ללמוד, סיפרתי לו, ורק לו, שאני מפחד מלימודים ואז אמרתי בלחש "יש לי הפרעת קשב וריכוז", אני לא יכול ללמוד שום דבר.
הוא אמר לי שזה שטויות; יש קורס שהוא עשה בארצות הברית שמלמד איך ללמוד - וברגע שאעשה אותו אוכל ללמוד כל דבר.
סוף סוף הרגשתי תקווה, הבן אדם אמר בדיוק את מה שרציתי לשמוע, שיש עוד דרך!
באותו יום ביררתי איפה אפשר ללמוד את הקורס הזה בארץ ובתוך מספר ימים פגשתי את מורן משיח.
מאז, הכל היסטוריה. אפילו עברה לי המחשבה שאותו נוירולוג הוא "אידיוט" (סליחה על הביטוי) לאחר שסיימתי את הקורס. הלימודים הפכו לדבר מהנה בשבילי והיום אני לומד כל יום משהו חדש בקשר לעצמי, לחיים שלי ולדברים שמעניינים אותי.
החלטתי שאני רוצה לעזור לאנשים אחרים לדעת את מה שאני יודע, ולמדתי שיטה שיכולה לעזור לאנשים לשפר את יכולות הלמידה שלהם, את הביטחון העצמי שלהם ואת היכולת שלהם לקבל החלטות בעצמם ולא להיות מושפעים מאף אחד אחר (גם אם הוא נוירולוג).
החלטתי שאני הופך להיות מאמן אישי לילדים. החלטתי שאני הולך ליצור שינוי משמעותי בחינוך ושאני הולך ללמד כל ילד איך להצליח בחיים ולהיות מאושר.
היום אני נהנה לקום בבוקר, אני נהנה מהעשייה שלי ואני נהנה לראות ילדים מצליחים ומאושרים.
נושא החינוך נכנס לחיי ואני מתכוון לעשות שינוי בכל מה שקשור לזה.
לאחר למידה אינטנסיבית של השיטה, הפכתי להיות מאמן אישי וקבוצתי לילדים והורים.
היום אני עובד עם הורים וילדים על מנת ליצור שינוי משמעותי בחייהם ועל מנת להפוך את הילדים וגם את ההורים למאושרים ומצליחים יותר.
לשאלות נוספות או בירורים יש להתקשר ל-074-7188024
או שלח הודעה לכתובת המייל info@tafnite.co.il.
השארת תגובה