הפרעת קשב וריכוז - האם היא גנטית או נרכשת?

כ-7% עד 10% מהילדים מאובחנים כיום כבעלי הפרעות קשב וריכוז, ומדי שנה עוד ועוד ילדים מאובחנים בגלל המודעות ההולכת וגוברת לתופעה. חשוב לזכור כי הפרעות ובעיות קשב וריכוז לא מוגדרות כמחלה, זו הפרעה התנהגותית שכיחה ונפוצה, ועל פי מחקרים חדשים בתחום זה עולה כי הסיבות להפרעה הנפוצה הן שילוב של תכונות מולדות וגנטיקה עם תכונות נרכשות.

כדאי לדעת כי מחקרים רבים נערכו בנושא הפרעת קשב וריכוז בתחומים מגוונים כמו מדעי המוח, גנטיקה, תזונה, רפואה, פסיכולוגיה ומדעי ההתנהגות. החוקרים מנסים עדיין לאתר את הגורמים לתופעה הנפוצה ולהבין מהן הסיבות הגורמות להפרעה השכיחה אצל ילדים ומבוגרים ולקבוע אחת ולתמיד האם בעיות קשב וריכוז נגרמות בגלל גנטיקה או שהן נרכשות. גילוי הגורמים יכול לסייע לאנשי המקצוע להתאים טיפול איכותי ונכון יותר לילדים ולמבוגרים, מעבר לריטלין, וכדי לאפשר לסובלים מההפרעה ליהנות מאיכות חיים גבוהה יותר.

גורמים תורשתיים להפרעות קשב וריכוז 

לא מעט מחקרים מצביעים על כך שהפרעת קשב וריכוז נוטה לעבור בתורשה, ולדברי החוקרים זו הסיבה העיקרית להתפתחות בעיות קשב וריכוז. המחקרים השונים גילו שאם יש במשפחה הקרובה אדם בעל הפרעות קשב וריכוז, למשל הורים או אחים, הסיכוי של הילד לפתח את ההפרעה גבוה באופן משמעותי, בערך פי 4, לעומת ילדים שאין במשפחה שלהם אדם המאובחן כבעל ההפרעה השכיחה.

במחקרים אחרונים החוקרים מצאו שהתופעה באה לידי ביטוי פיסי בגנים כמו HLA בכרומוזום 6, בגן האחראי להובלת דופמין בכרומוזום 5 וברצפטור 4D בכרומוזום 11. לאחרונה פורסם מחקר מקיף שהתקיים ב-UCLA המספק מידע חשוב על הגן האחראי להפרעות קשב וריכוז, הגן משחק תפקיד גם בתופעת האוטיזם כיוון שהוא אחראי על מסוגלות הילד ליצור אינטראקציה חברתית ולתקשר עם אחרים.  

גורמים נרכשים להפרעות קשב וריכוז

מחקרים שונים מצביעים על גורמים נרכשים וסביבתיים העלולים לגרום לבעיות קשב וריכוז בקרב ילדים ומבוגרים. יש מחקרים המעלים טענות שלידה מוקדמת, עישון של האם בתקופה הריון וההנקה, פגיעות ראש ותזונה לקויה, כל אלו ועוד גורמים להתפתחות הבעיה. יחד עם זאת, כיום רוב החוקרים סבורים כי הגורם העיקרי להתפתחות הפרעת קשב וריכוז הוא תורשה, אך כיום ידוע כי יש השפעה גדולה גם ליחסי הגומלין עם הסביבה, וגם מסיטואציות שונות עמן מתמודדים בחיים.  

ADHD היא הפרעה נוירו-התפתחותית, יש לתופעה תסמינים שונים, לרוב הבעיה מתפתחת ב-5 השנים הראשונות לחיי האדם, ולמרות שבעבר הלא רחוק סברו כי התופעה חולפת מאליה, כיום החוקרים יודעים כי ההפרעה עלולה ללוות את האדם כל חייו, לא רק בתקופת הילדות. לכן, חשוב לעבור אבחון בגיל מוקדם, להתאים את הטיפול הנכון ביותר למטופל, להעניק לו תמיכה נכונה מהסביבה, לרבות בית ספר ומשפחה, ויש כיום שיטות טיפול יעילות ואלטרנטיביות מעבר לטיפול התרופתי באמצעות ריטלין ותרופות אחרות.