ADHD

מה זה באמת ADHD? מה ההבדל בין ADD לADHD?

פרוש המילה Attention (תשומת לב)- מיקוד החושים בגירויי שניבחר ע"י האדם. חשוב להבין שזוהי יכולת, כמו כל יכולת אחרת. זוהי נקודת מוצא שחשוב מאוד להבין אותה, מכיון שגם אם יש בה חוסר או ליקוי, ניתן לשפר אותה ע" אימון נכון.

 

 A=Attention ( “בתרגום לעברית “תשומת לב)  

 ( “ בתרגום לעברית “חוסר) D=Deficit 

 (“בתרגום לעברית- “פעלתנות יתר”, “הפראקטיביות) H= Hyperactivity 

 (בתרגום “הפרעה”) D= Disorde 

 

בשלב הראשון בואו נבין מה המשמעות של כל אות מצירוף האותיות ADHD

פירוש המילה Deficit - "חוסר". המשמעות של המילה "חוסר" כאשר היא מצטרפת למילה Attention (תשומת לב) משמעותה שהיכולת למקד את תשומת הלב היא פגומה או חסרה.

פירוש המילה Hyperactivity : פעלתנות יתר. יש לציין שהמשמעות של המילה "יתר", מציינת דבר יחסי ואינו מוחלט.  עודף פעלתנות ניקבע בהתאם לנורמה ולמה שנהוג בחברה או לתפיסתו של האדם.

למשל במדינה כמו פינדלנד, אשר התאימו בה את מערכת החינוך למידת הפעלתנות שילדים זקוקים לה כמעט ואין אבחנות של ADHD.

הנקודה הזו היא נקודה חשובה מאוד, כי לדעה ולהשקפת העולם של אנשי החינוך וההורים שמקיפים את הילד יש משקל עצום במתן האבחנה. מורות שיש להן יכולת נמוכה להכיל את התנועתיות של ילדים נוטות לתאר זאת בשאלון שלפיו הרופא מאבחן.

מורות שיש להן יכולת גבוהה יותר להכיל תנועתיות של ילדים יציגו לרופא המאבחן נקודת מבט שונה. בתחומי רפואה אחרים יש הגדרה מאוד ברורה למשמעות של "יתר". לדוגמא, ישנה הגדרה מאוד ברורה ליתר לחץ דם, מכיוון שיש הגדרה חד משמעית למהו לחץ דם תקין. איש רפואה שיראה חריגה יודע שיש "חוסר" או "יתר לחץ דם".

בADHD הדבר אינו מוחלט ומוגדר ולכן תוצאות של אבחונים יכולות להשתנות אם מחליפים מאבחן או מחליפים את אנשי החינוך וההוראה שממלאים את השאלונים.

פירוש המילה Disorder: הפרעה. הפרעה היא למעשה אוסף של התנהגויות שמפריעות לאדם לנהל את חיי היומיום שלו. חשוב לציין שבניגוד למחלה פיזית, שהסימפטומים שלה מובילים לממצא מדעי חד משמעי, הפרעה נקבעת על פי סימפטומים בלבד.

לסמפטומים אלה (אותם נציג בהמשך המאמר, יכולות להיות סיבות שורש שונות ולכן גם הפתרונות יכולים להשתנות מאדם לאדם, מילד לילד). אוסף ההפרעות הנפשיות למיניהן מאוגדות בספר הנקרא DSM ועל פי הסימפטומים הרשומים בו ניקבעו תהליכי האבחון השונים.

צירוף האותיות ADHA מתאר מצב התנהגותי שבו הילדים (או המבוגרים) מתקשים למקד את תשומת ליבם והם פעילים יתר על המידה ביחס לדרישות של הסביבה אליה הם שייכים ולכן לא מצליחים בחייהם.

דרך אגב ADD (ללא ה-H) מתאר את אותה הפרעה בדיוק כפי שתואר לעיל, רק ללא ההפראקטיביות, זאת אומרת, חוסר יכולת להתרכז בלבד. כאשר נכנסים לאתרים שונים, או כאשר שומעים פיסיכאטרים ונויירוליגים מסויימים, לעיתים ניתן להבין באופן חד משמעי שסיבות השורש של ADD או ADHD הינן פיזיות.

לרוב ניתן הסבר שסיבת השורש לADHD או ADD נגרמת כתוצאה מחוסר של דופמין (הורמון) ושהריטלין או דומיו משלימים את הפער הפיזי שנוצר.

לצערנו הרב, ב18 השנים בהן אנו רואים אבחונים של ילדים ומבוגרים, לא נתקלנו עדיין בילד שעבר בדיקה שמראה על עודף או חוסר של דופמין. אבחון של ADD או ADHD ניקבע בדרך כלל על פי שאלונים ותצפיות שבוחנים את מידת היכולת של הילד ( או המבוגר) לשלוט בהתנהגותו וכושר הריכוז שלו.

שיטות אבחון נוספות כגון T.O.V.A או M.O.X.O בוחנות את יכולת הריכוז הקיימת. אין ספק שחלק גדול מהילדים אינם מסוגלים ליצור את רמת הריכוז והשליטה בתנועתיות שלהם ביחס למסגרת הקיימת של מערכת החינוך.

היכולת להתרכז ולשלוט בתגובות ובתנועתיות הינן יכולות נרכשות.  חינוך תקין, עקבי ומתאים יכול לשפר את היכולות הללו. רוב ההורים יעידו שהילד שלהם שולט בעצמו יותר בקרב מורים מסויימים ופחות בקרב מורים אחרים. ישנם הורים שיעידו שיש שההפרעה בולטת יותר מול הורה אחד ובולטת פחות מול הורה אחר.

זו הסיבה שתהליך מקיף אשר משפר את מצב הילד (או המבוגר) צריך לכלול גם הדרכה שתיתן כלים חינוכיים להורים לצוות בית הספר.. כאשר מטפלים בADHD אצל מבוגרים לעיתים יש לכלול גם את בן/בת הזוג ואת הסביבה הקרובה.

חשוב לתת תמונה מאוזנת ולציין שאין תמימות דעים בין אנשי הרפואה והנוירולוגים לגבי קיום ההפרעה ואופן הטיפול בה. לצד פסיכיאטרים ונוירולוגים רבים שמצדדים בקיומה של ההפרעה ישנם גם נוירולוגים ופסיכיאטרים שטוענים כי ההפרעה אינה קיימת כלל. לדוגמא: הפסיכיאטר ריקרדו שטיינבאום, דוקטור ראול רודיריגז, דוקטור ריצ'רארד סול וכו'. אנו ממליצים לכם לבחון גם את הדעה שלהם לפני שאתם בוחרים את דרך הפעולה שלכם.

ADHD
about-invite-text



מהם הסימפטומים שעל פיהם מאבחנים ADD או ADHD? 

כפי שציינו קודם, תהליך האבחון כולל בדרך כלל שאלונים עליהם מתבקשים לענות אנשי החינוך שעובדים עם ילדכם. אנשי החינוך הם אנשים שונים מן הסתם, עם דעות שונות והשקפות עולם שונות.
בנוסף, אנשי החינוך שונים ביכולת שלהם להכיל צורות התנהגות שונות.
מורה אחת יכולה לחשוב שילד הוא מופרע ותזזיתי ולעומת זאת מורה אחרת יכולה לחשוב שהילד הוא יחסית רגוע ומתנהג בצורה טובה.
כמו שאמרנו, זה תלוי במורה. יש מורים שרמת הסובלנות שלהם היא גבוהה ויש מורים שרמת הסובלנות שלהם היא נמוכה. התשובות יכולות להשתנות בהתאם לכך.

להלן דוגמאות לשאלות עליהן מתבקשים לענות אנשי ההוראה: (על פי שאלון קונורס למורים - השאלון המקיף ביותר כיום לאבחון ADD/ADHDׂ).
המורים עונים על השאלון על ידי כך שהם מקיפים את המספר 0,1,2,3.

0 = (אף פעם, לא נכון כלל לעיתים רחוקות)

1= (לעיתים) קצת נכון
2 = די נכון (לעיתים קרובות, די הרבה)
3= נכון מאוד (לעיתים קרובות מאוד, שכיח מאוד).

שאלות כמו האם הילד ממושמע יכולות להשתנות ממורה למורה בהתאם למה שציינו לעיל. (סובלנות המורה, כישורי המורה וכו').
שאלות כמו האם ילדך חוצפן, נעלב בקלות, אימפולסיבי, ביישן, מפריע, מתוסכל בקלות, חסר מנוחה וכו' אלה שאלות שיכולות להשתנות ממורה למורה ואפילו מהורה להורה (אב ואם של אותו ילד).

לפי כך, ילד יכול להיות מאובחן (ויש כאלה) באופן שגוי.
אם התשובות לשאלון נענו על ידי מורה שהיא פחות סובלנית או מוכשרת יתכן שהאבחון יצביע על כך שלילדך יש בעיה. אם התשובות נענו על ידי מורה שהיא סובלנית ומוכשרת יתכן שהאבחון יצביע על כך שהכל בסדר.

כל סימפטום שרשום לעיל יכול להיגרם כתוצאה מהמון סיבות.
לדוגמא: חוסר שקט ותזזיתיות יכול לנבוע כתוצאה ממצב ממצב נפשי לא טוב, ממצב חברתי לא תקין, מבעיות כלכליות, מלחץ של ההורים, בעיות בנישואין, קשר לא טוב בין האחים ועוד ועוד ועוד.
במצב כזה, טיפול בילד לא יועיל ואף יכול להזיק. על אחת כמה וכמה אם הטיפול הוא תרופתי.
במצב כזה יש להבין בדיוק ממה נובע חוסר השקט והתזזיתיות ולטפל בזה. איש מקצוע טוב, ידע לזהות ממנה נובע חוסר השקט והתזזיתיות ויטפל בזה בהתאם.
אם חוסר השקט נובע מבעיות בנישואין של ההורים, איש מקצוע טוב יטפל ביחסים בין ההורים וגם במשקעים שנוצרו אצל הילד כתוצאה מהיחסים ה"לא טובים" של ההורים.

דוגמא נוספת: ילד שנמצא במצב נפשי לא טוב, ילד שמרגיש צורך להתמרד, ילד שלא שמו לו גבולות בצורה נכונה יכול להתנהג לפי הסמפטומים המאפיינים ADHD או ADD.
על מנת שאתם כהורים תדעו מהי הסיבה האמיתית לקשיים של ילדככם ועל מנת שאתם תוכלו לבחור את אנשי המקצוע הנכונים, אנו ממליצים לכם לשאול את השאלות הבאות כאשר אתם ניגשים לאבחון או טיפול כלשהו בADHD..

 

במידה וילדך אובחן עם ADHD או ADD שאלו את המאבחן את השאלות הבאות:

1. ממה נגרם ADHD?

2. במידה והמליצו על טיפול תרופתי, יש לשאול במה התרופה מטפלת? באיזה חלק/איבר בגוף?

3. האם ניתן לראות את החלק/איבר הפגום על ידי צילום, בדיקת דם וכו'?

4. אם התשובה היא ש-ADHD נגרם כתוצאה מבעיה הורמונלית (דופמין, סרוטונין וכו') האם ניתן לבצע בדיקה שמראה את הבעיה אצל הילד שלכם? אם התשובה שלילית אתם מוזמנים לבקש הסבר מדוע לא ניתן לבצע בדיקה שכזו ולשאול אז איך בכל זאת אפשר להיות בטוחים שההפרעה נגמרת כתוצאה מבעיה הורמונלית.

לסיכום, הפרעת קשב וריכוז (ADDׂ), והפרעת קשב וריכוז והיפראקטיביות (ADHD) אלה לא מחלות.

היכולת להקשיב ולהתרכז יכולה להיות מושפעת מגורמים רבים.
כמובן שאם יש אבחונים שבהם התוצאות הן חד משמעיות, אם יש אבחונים שבהם התוצאות מוכחות באופן מדעי, אם יש אבחונים שבהן יש צילום של מבנה מוח לא תקין, בדיקה הורמונלית שמעידה על פגם כזה או אחר, בדיקת דם או כל דבר שמעיד על ליקוי פיזי אמיתי,  אז כמובן שהטיפול צריך להיות בהתאם. יתכן שטיפול תרופתי יכול להועיל במצב זה.
מערכת חינוך תקינה, חינוך תקין בבית, סביבה תומכת, סיפוק אישי, ביטחון עצמי ועוד יחסכו מילדכם טיפולים, כספים, אבחנות ותרופות פסיכיאטריות (ריטלין, קונצרטה וכו').
לא מאמינים? צפו באחוז הילדים המאובחנים בפינלנד.

 

"לכמה זמן צריך לקחת את התרופה והאם היא מטפלת בהפרעה באופן סופי?
(קחו בחשבון שהמסקנה שיכולה להיות משאלה זו היא שנטילת התרופה היא לכל החיים)"