1מורן-דף-הבית

סיפור אישי – מורן משיח

ב-17 השנים האחרונות אני מלמדת ילדים והורים כיצד לשקם את חייהם.

אני רואה שליחות בתפקידי ליצור שינוי בחינוך ולצרף עוד אנשים שיראו שאפשר גם אחרת

נולדתי בקיבוץ יחיעם שבגליל המערבי, גדלתי בלינה משותפת ונכשלתי בכל דבר שעשיתי. לחיים החברתיים בקיבוץ יש משקל כבד מאוד כי בניגוד לאורח החיים העירוני, שם יש לאן לברוח - לי לא היה. הייתי מוחרמת ומבולבלת ופשוט רציתי להיעלם.

כשעזבנו את הקיבוץ המליצו להוריי לשקול להעביר אותי לחינוך מיוחד, אך ההורים שלי סירבו. כשעזבנו את הקיבוץ מצבי החברתי השתפר, אך מבחינה לימודית תמיד נותרתי מאחור. הייתי תמיד הילדה המופרעת ומהר מאוד הבנתי שאם יש משהו שאני יכולה להצליח בו ובאמצעותו לרכוש חברים זה היכולת שלי לעשות בלגן.

בגיל צעיר אובחנתי והוגדרתי כילדה עם בעיות קשב וריכוז קשות ודיסלקסיה. אני זוכרת את הרגע שקיבלתי את האבחנה; חוויתי הקלה מסוימת כי פתאום כולם הפסיקו לדרוש ממני דברים, וגם אני הפסקתי לדרוש דברים מעצמי.

כשסיימתי צבא עדיין התקשיתי לקרוא כתוביות בטלוויזיה והייתה לי היכולת ה"מדהימה" לכתוב מילה בת 3 אותיות עם 7 שגיאות כתיב. אני זוכרת את הדאגה לגבי עתידי, גם כילדה, ואת התקווה שחיי יוכלו להיות לכל הפחות נורמליים. אני זוכרת את האכזבה מעצמי ואת התחושה שאני פשוט לא מבינה את הכללים של העולם הזה, תחושה שליוותה אותי גם בתחילת שנות העשרים לחיי.

בתחילת שנות העשרים לחיי, חבר טוב הציע לי לעשות תוכנית המלמדת כיצד ללמוד. כשסיימתי את השלב הראשון בה חוויתי שיפור קל ביכולת הקריאה והכתיבה שלי, וחשוב מכך, התחלתי לפקפק באבחנה שקיבלתי ולהבין שזה לא גזר הדין שלי לחיים ושניתן לעשות משהו בקשר לזה.

סיפור אישי – אליאב נידם

אחרי שסיימתי את השלבים הנוספים, השיפור היה עצום. צמצמתי פערים והרגשתי ביטחון ביכולות שלי.

השינוי היה כה קיצוני עד שהחלטתי לנסוע ללמוד זאת בחו"ל ברמה הכי גבוהה שיש, ובאנגלית! (כמעט לא ידעתי אז אנגלית). שברתי את השיניים ועבדתי קשה מאוד כדי ללמוד איך לעזור לילדים. צברתי ניסיון ושיפרתי עוד ועוד את יכולות הלמידה שלי.

עם חזרתי ארצה התחלתי לעזור לילדים ולמשפחות לעבור דרך המסלול הזה. אני מוכרחה להודות שלא הייתי צריכה לשווק את עצמי כי ילד שעובר תהליך כזה הופך להיות פרסומת מהלכת. בגלל ההיסטוריה שלי, קל לי מאוד להבין מה עובר על ילד ולהראות להורה ולילד דרך חדשה וללמד את שניהם להאמין ולשמוח ביכולות הטבועות בהם.

״אני והצוות שלי נהיה איתך לאורך כל הדרך״.

מנכ״ל תפנית

ב-17 השנים האחרונות הבחנתי בתהליך מצער מאוד שמתרחש כאן: בתחילת דרכי לפני 17 שנים, היה עליי לחפש ילדים עם בעיות כדי לעזור להם. רוב הילדים היו נורמטיביים ורק אחוז מסוים של ילדים היו זקוקים לעזרה. הילדים שהגיעו אליי היו כאלה שהיה ניתן להבחין בקלות בקשיים ובחריגות שלהם.

היום המצב שונה ומקומם ביותר - כמעט כל ילד היום מאובחן או לפחות קיבל המלצה לאבחון. השליחות שלי היא להראות שאפשר גם אחרת.

תפקידי האחרון היה ניהול סניף של מרכז לטיפול בהפרעות קשב וריכוז, והיום אני סוללת את הדרך שלי המבוססת על הידע שלמדתי. אך לא פחות חשוב מכך, אני מתבססת על הניסיון שצברתי במרוצת השנים.

אני נשואה לעופר ואם לשני ילדים קסומים - רוני בת 9 וקורן בן 5 וחצי.

אני מרגישה שהדרך שעברתי, לרבות הקשיים בילדותי והשיטה שלמדתי ופיתחתי, מאפשרת לי להעניק לילדיי ילדות מאושרת. גם אני לפעמים נתקלת בקשיים ובמחסומים עם ילדיי, אך הכלים שעומדים לרשותי ולרשות בעלי מאפשרים לי להתגבר עליהם.

אחד הרגעים המשמחים ביותר שחוויתי היה כשבתי רוני נכנסה לאוטו וסיפרה לי ולבעלי שהיא שוחחה עם בת דודתה נטע, ושנטע סיפרה לה עד כמה היא לא אוהבת ללמוד. רוני לא הצליחה להבין למה. איך אפשר לא לאהוב ללמוד או לא לאהוב ללכת לבית ספר?

אני והצוות שלי כאן כדי לעזור לילדים ולהורים לשנות את חייהם לטובה ולהשיב את ההנאה מהלמידה ומחיי המשפחה.

הורים רבים מספרים לי שכשהם החליטו להביא ילדים לעולם, הם לא הבינו עד כמה זה קשה ולפעמים אפילו מדברים איתי על תחושות קשות מאוד. הצוות שלי ואני נמצאים כאן כדי ללוות אתכם בכל שלב בדרך וכדי להשיב לכם ולילדיכם את ההנאה מהחיים.

בנוסף, אני רואה שליחות בתפקידי ליצור שינוי בחינוך ולצרף עוד אנשים שיראו שאפשר גם אחרת.

לשאלות נוספות או בירורים יש להתקשר ל-074-7188024

או שלח הודעה לכתובת המייל info@tafnite.co.il.

לשיחת ייעוץ
חינם




אתם מוזמנים לשתף אם אהבתם

השארת תגובה